שלום לכולם/ן.





ובכן למשתמש ה"רגיל" במערכת האולטימטיבית או בכלל זה לא ממש ידוע.
למשתמש הותיק/מנהל רשתות וכ"ו התהליך ידוע ומובן יותר.
בכדי לתת לכולם את האינפורמצייה שלדעתי חשובה מאוד במכלול השיקולים של המשתמש.


ראשית יש להבין כיצד המערכת עובדת?
כיצד מתבצעים תהליכים מול התחנה המקומית?
וכיצד מגיעים עידכונים למערכת ההפעלה משרתי העידכון?


ובכן אולי מהקל אל הכבד נוכל להבין כיצד עובדת מערכת הפעלה בסביבת לינוקס.
ראשית בואו ונבין את מבנה הבנייה של הפצה בלינוקס.

1- מפתחים הבונים הפצה על בסיס חבילות בפורמט מסויים/ בפורמטים שונים.
2- בניית שרת יעודי לאיכסון החבילות.
3- בניית שרת עידכון.
4- בניית שרת טסטים לחבילות חדשות תחת פיתוח.
5- בניית אתר "אם" המוציא את ההפצה לעולם ברשת.
6- התאמת צרכי הרשת ושרתי HTTP/FTP להורדות.
7- בניית אתר אינטרנט לצרכי ההפצה.
8- יצירת קובץ ISO אותו יוריד המשתמש אל מחשבו מהאתר/אתרים מקושרים.


אם כן בגדול מאוד אלה הם התהליכים שיש לבצע עבור יצירת הפצה ,
וכן מתן אפשרות הורדה מהרשת.
מאוד בגדול , מאוד כוללני , ומאוד לא ברור - נכון.
עכשיו אולי בואו וניגש לעצם כל החלקים ונפרק אותם לחלקים קטנים יותר בכדי להבין יותר טוב,
באמת מהי משמעות העבודה עצמה ,ומה עושים בכדי להעלות לרשת הפצה של לינוקס.


1 - בניית הפצת מערכת לינוקס לקהילה.

אם כן בכדי לאפשר יהיה לבנות מערכת להפצה (לא מערכת בנוייה ויצירת Remaster לחברים),
בואו נבדוק במה דברים אמורים.

א- בניית המערכת תהיה על בסיס מאגר חבילות מובנה קרי - דביאן,אובנטו,סוזה...
כאשר יש לחבר את מאגר ההפצה וכל החבילות הקיימות להפצה.

ב- צריך להעלות את כל החבילות לשרת ההפצה (לא חייבית להעלות את כל הקבצים),
חייבים להעלות את כל הקבצים הנבחרים כולל כל התלויות שלהם - כל התוספים.

ג- צריך לדאוג שכל הקבצים מעודכנים לזמן יצירת המאגרים של החבילות,
וכן שכל החבילות נחתמו על ידי מפתחות דיגיטאליים על ידי בדיקת המפתחים.

ד- במידה וההפצה הינה הפצה עם כמה סביבות עבודה - Gnome+KDE+E17 וכ"ו,
יש לאחסן את כל החבילות של סביבת העבודה בנתיב שונה על השרת.

ה- עכשיו יש להחליט אילו מנהלי חבילות יעבדו עם ההפצה,אילו מנהלי עידכון,
אילו טרמינלים ישרתו את ההפצה,אילו כלים יוכנסו להפצה.

ו- עכשיו מתחיל השלב של איסוף דרייברים לכל הכרטיסים (ושוב כל פורמט חייב בחבילות שלו).
וכמובן הפרדת הדרייברים לכרטיסים השונים ולחומרות השונות על מאגרים נפרדים על פי סביבת העבודה.

ז- בשלב זה מוכנסים להפצה כל הבנייות של הסקריפטים לחיבור כל החלקים שניבנו עד כאן.

ח- עכשיו יש לבנות את התשתית של עיצוב פני המערכת (מראה ויזואלי,צורת הבוט,קרנל...).
החלטה על קרנל על פי הביצועים הטובים ביותר לעבודה מול החבילות והתוכנות,גרפיקה ,אודיו וידאו.

ט- כאן מתחיל סבב חדש של איסופי חבילות בכדי לגשר על תלויות לפעילות של תוכנות.
סבב לא פשוט שלוקח זמן עד להתאמת התוספים לפונקצייות השונות של עבודת התוכנות,
וכן פתרון בעיות תוכנה וחומרה כאחד.

י- בסיום כל הטסטים,תיקוני הבאגים,תיקוני סקריפטים,תיקוני ספלאש/בוט ועוד,
מתייצבת המערכת למוצר עובד בצורה הטובה ביותר על פי הנתונים שהוכנסו בתהליכים השונים.


עכשיו הגיעה ההפצה למצב של קובץ ISO הניתן להורדה והתקנה על מחשב המשתמש.
עד כאן תהליך היצירה של ההפצה על ידי המפתחים שלה מבחינה שלבית.
עכשיו עוברת ההפצה לשלב שני שלה "בניית שרת יעודי להפצה".
השרת אמור לאכסן את קובץ/קיבצי ה- ISO של המערכת החדשה לטובת הפצתם ברשת.

כל השרתים שיש לבנות סביב ההפצה ממלאים פונקציות שונות של עבודת ההפצה אל מול תחנת המשתמש.
כל שרת הוא בעל תפקיד שונה במהות,שונה בתיפקוד השוטף שלו מהשרתים האחרים של ההפצה.
כל שרת מכיל DATA שונה של פעולות,
וכן חתימות דיגיטאליות לכל פעילות וחותמת זמן הפעילות.
לצורך ההבנה - באיזה שעה התבצעה פעולה זו או אחרת,
מאיזה כתובת איי פי ,מהו שם המשתמש,מהי כתובת הרשת שלו,אימות המשתמש ואישור הפעולה.
בצורה כזאת יש מעקב בשרתים השונים על כל פעולה ופעולה שנעשתה בשרת/ועל ידי מי.

כל השרתים וכן כל ה- DATA של השרתים יאוכסנו על שרת מידע מרכזי,
השרת יהיה מעודכן בצורה שוטפת כל הזמן על פעולות שנעשות בשרתי המשנה של ההפצה.
הוא ירכז בתוכו את כל האינפורמצייה של פעילות שרתי המשנה (ודרכו ניתן לשלוט בהם מרחוק).

בשלב זה יש לקבוע אם נותני השירות את רוחב הפס של הרשת להורדה/העלאה לשרתים השונים,
וכן לקבוע את מהירות ההורדה משרתי ה- HTTP-FTP למשתמש.
חשוב להבין שישנה חלוקת מהירויות להורדה,
אותה יש לווסת בצורה נכונה בכדי לא לגרום לקריסה של שרת הורדה עקב לחצי דרישה להורדה.
לכן מחולקים השרתים להורדה ישירה HTTP/HTTPS ,או לשרתי הורדה FTP .
ובהם נקבעת כמות המשתמשים שיכולים להוריד בו זמנית את קובץ/קיבצי ה-ISO ,
וזאת בהתאם לסלוטים שמוקצים לכל מדינה בזמן אמת.
בכדי להתגבר על לחצים של הורדה, משתמשים בטורנט במקביל לשרתי ההורדה.
זאת שוב בכדי לא להגיע למצב של קריסת שרת בזמן אמת.
מה שבהחלט עוזר לתת תשובה טובה ללחץ ההורדה של ההפצה,
ונותן למשתמש את האפשרות להוריד את ההפצה ללא פגיעה בשרת/בשרותי מתן ההורדה ברשת.


עכשיו ניגש להבין כיצד מתבצעת פעולת העידכון בתחנת המשתמש.


ובכן ,כאשר המחשב הופעל בתחנת המשתמש ומכריז ברשת על קיומו,כתובתו וכ"ו,
נשלח לשרתי המערכת קובץ שאוגר בתוכו את כל רישום המערכת (לוח אם,כרטיסים וכ"ו).
שרת העידכון מחזיר טופס (סקריפט) שבמידה ויש עידכונים למערכת תהליך הבוט נעצר.
מדוע?
ובכן הסקריפט מפעיל את אפשרות בדיקת החומרה/תוכנה שקיימים בתחנת המשתמש,
זהו התהליך שעוצר את המחשב שלכם בעלייה ואתם רואים את התקדמות הקריאה של הנתונים.
בסיום התהליך ישלח טופס חוזר לשרת העידכון עם הנתונים המלאים לטובת עידכוני המערכת.
כאשר המערכת מגיעה לסביבת העבודה המלאה שלה אז יכנסו לפעילות מנהלי העידכון של המערכת.
כלומר עידכוני תוכנה,עידכוני חומרה,עידכוני אבטחה, וכן שידרוג המערכת.
זהו החלק הפחות מובן למשתמש בכיצד קורים הדברים ברשת.

ובכן זאת פעולת עידכון המערכת שלכם מול שרתי העידכון של המערכת.
אם אינני טועה בכל 20-30 הפעלות מחדש של המערכת,
יתבצע תהליך הזיהוי והבדיקה בתחנת המשתמש.
במידה וישנם עידכונים ידע המשתמש על קייומם על ידי מנהלי העידכון השונים.

ד-א - אולי חשוב לומר שגם את נתון מספר ההפעלות מחדש ניתן לווסת ולשנות,
גם פעולה זו נעשית על ידי סקריפט שמשנה את הפרמטר של זמן העידכון.
בדרך כלל משנים את הזמנים של העידכון על פי כמות העידכונים שישנה באותו זמן נתון,
שהרי זה לא יהיה לעיניין לבצע 500-1000 עידכונים בו זמנית מהסיבה הפשוטה,
יש לקחת בחשבון את ממוצע כמות הזיכרון+סוג המעבד הקיים בתחנת המשתמש!

ובכדי לא לגרום לקריסה של תחנה עקב חוסר בזיכרון במערכת/ מעבד חלש יחסית,
יש לווסת את כמות העידכונים עבור זמן נתון,וכן לחלק את כמות העידכונים לחלקים נכונים.
מה שיגרום לתחנת המשתמש לעידכון בטוח ושוטף של המערכת.


צריך להבין שכל הפצה משחררת את העידכונים שלה בזמנה היא.
והפצה אחרת משחררת את העידכונים שלה בזמן שונה.
שרתי העידכון מאגדים את כל העידכונים יחדיו,
ועל פי זמן נקוב מבצעות את פעולת העידכונים מההפצות השונות אל תחנת המשתמש.

מה שיכול לגרום למצב שלמשתמש יהיו עידכונים כל הפעלה מחדש של המערכת.
וזאת שוב בזמן נקוב על פי החלטת מנהלי שרתי העידכונים למערכת.
לכן רצוי מאוד עבור המשתמש לבצע בדיקות עידכון למערכת שלו בכל עליית מחשב,
ו/או פעם ביום לפחות.

משתמש יכול לחוש את העידכונים הקרבים עבורו וזאת על ידי האטה של המחשב,דפדפן וכ"ו.
כאשר המשתמש מרגיש את התחושה של הכובד בעבודת המחשב,
סביר להניח כי ישנם עידכונים עבור המערכת הממתינים בצינור העידכון עבורו.
בצורה כזאת לא נחשוב שישנן בעיות מערכת/בעיות מסוגים אחרים.

היה חשוב עבורי להעביר את המסר האחרון לטובת המשתמש,
וזאת בכדי לתת למשתמש את ההבנה על פעילות שרתי העידכון למערכת וכיצד דברים מבוצעים.

אני מקווה כי קיבלתם קצת יותר מידע עכשיו על כיצד דברים קורים,
וכיצד הדברים בנויים בהפצה של לינוקס.
ויקל עליכם עכשיו הבנת התהליכים ברקע של עבודת המערכת מול תחנת העבודה של המשתמש.



שלום לכולם/ן.


ובכן היום היה יומם של שרתי העידכון למערכת האולטימטיבית שעמדו במבחן.
בדיקות עבור שרת העידכון הטוב ביותר עבור המשתמש המקומי (ישראל).
ובכן גם כאן התשובה לא היתה חד משמעית לצורך הבדיקה "@)
בשעות הבוקר שלנו,השרת הגרמני היה שרת העידכון המהיר ביותר,
ואילו בשעות אחר הצהריים - השרת הצרפתי
על מה אני מדבר ומה בדיוק קורה כאן,
האם השרת בישראל אינו השרת המהיר ביותר לעידכון?
אז התשובה הזאת היא חד משמעית לא !!!

ובכן , אם ניגש למנהל המקורות שלנו:
מערכת =>אדמיניסטראטור=>מקורות תוכנה.
















נראה כי (אצלי לצורך העיניין נראה השרת הגרמני כמקור המהיר ביותר לעידכון (מהבוקר).

אם נלחץ על הגלילה מימין לשם השרת =>נמצא את האפשרות (אחר).
נלחץ על (אחר).
ואז יש לשים לב שבזמן ביצוע הבדיקה הפייר וול ישתולל לכם בהבהוב אדום.




לא לדאוג לא חודרים לכם האקרים למחשב.
בסיום הבדיקה יש ללחוץ על ניקוי בפייר וול שלכם לכל הכתובות באדום - 325 כתובות.
בחלון החדש שיפתח לפניכם תראו לחצן האומר בחר את השרת הטוב ביותר!




















בשלב זה מתבצעת בדיקת מהירות מול 325 שרתי עידכון של כל המדינות!!!
לאחר סיום הבדיקה אתם תראו איזה שרת הוא השרת המהיר ביותר לביצוע העידכונים ממנו.
ובסיום התהליך יראה לכם סימון השרת המועדף - המהיר ביותר לביצוע העידכון דרכו עבורכם.




















והנה מופיע השרת הצרפתי כשרת המהיר ביותר לביצוע העידכון.
יש לאפשר ריענון,וסינכרון מול השרת הצרפתי - לצורך העיניין כעט אחר הצהריים.
לאחר שסיימתם את תהליכי העידכון => הרבה יותר מהיר מהשרת בישראל.
גם הרישומת שלכם בדף המאגרים תשתנה לעידכונים מהשרת הצרפתי אוטומטית.
ובכן יש הבדל גדול כאשר השרת נבחר עבורכם בצורת הבדיקה הזו,
מאשר הבחירה האוטומטית של השרת עידכון בישראל כברירת מחדל מקומית.




"רק בשמחות לכולם"